יום שני, 16 במאי 2016

הקליפ- hurt של christina aguilera





סגנון המוסיקה: פופ(מוזיקה פופולרית)

השיר מדבר על מישהי מפורסמת שכל הזמן "נפנפה" והתעלמה מאבא שלה, כל פעם שקרה לה משהו רע היא האשימה אותו, היא הייתה עסוקה בפרסום שלה עד שהוא מת והשיר נכתב לאחר שמת ובשיר היא מבקשת סליחה והיא רוצה לדעת אם הוא גאה בה מלמעלה, שהיא הייתה עושה הכל לראות אותו שוב. השיר מדבר על התחושות שלה והאכזבה שלה מעצמה על שאכזבה אותו.

לפי דעתי החלק הדומיננטי הוא המילים כי גם אם אני אשמע את השיר ללא מילים או עם קליפ אחר זה יהיה עוצמתי באותה מידה. גם כי היא ברורה עם המילים וגם כי הם מאוד עצובות, הקליפ בהחלט מוסיף לאווירה אבל גם בלעדיו השיר הזה עצוב. מלבד זה שלהרבה אנשים הנושא של ההורים הוא דבר רגיש, אז בכלל.

יום רביעי, 20 באפריל 2016

ילדים של ריאליטי


אובדן הילדות: כיצד הריאליטי הורס את ילדיכם





 בתקופות החופש הגדול הערוצים המסחריים קוראים לעצמם "תכניות מציאות" והילדים יושבים ורואים אותם על אף שהם לא אמורים לצפות בהם. בשנות ה-60 חוקר התקשורת ניל פוסטמן הכריז על המושג "אובדן הילדות" שאומר כי הילדים אינם מספיק מפותחים רגשית ושכלית כדי להתמודד עם תכנים מסוימים בטלוויזיה. 50 שנה אחרי ,ראש החוג לגיל הרך טען שזו אשמת התרבות הנוכחית שמלמדת את הילדים כי הדרך להערכה והצלחה היא בפרסום והפרסום מגיע מתכניות הריאליטי.
 הילדים מקבלים את המסר שצריך לרכוש מותגים ולעשות הכל כדי להיות "מקובלים" ואהודים בחברה, הם מתמכרים לאהבת הקהל בבית ובכיתה.
מה גם שילדים מושפעים ממפורסמים בטלוויזיה שלובשים מותגים או משתמשים בבושם מסוים ורוצים גם מסיבות של פופולריות לרכוש מוצרים אלה  ולכן צריך להסביר להם  שיש אינטרסים לחברות לייחצן את המותגים שלהם ולגרום להם להבין שצריכת המותגים והלבוש של המפורסמים לא הופכת אותם לפופולריים.


אני לגמרי מסכימה עם הנאמר בכתבה, תכניות הריאליטי משפיעות על חיי הילדים כי הם עדיין קטנים מלהבין את המוצג על המסך ,הם מפרשים זאת בצורה שונה, הם רואים באנשים המופיעים על המסך כדמות לחיקוי או כדמות השנואה מכל מיני סיבות, הם אינם מבינים שבתעשייה הזו הכל עובד על רייטינג ושהרבה ממה שרואים על המסך נגרם על ידי ההפקה.
זה גורם לילדים להיות מושפעים מסביבתם ,כלומר, אם אני לא לובש מותגים ולא רואה תכניות ריאליטי אני לא "חלק מהחברה" , אני צריך לעשות מה שכולם אומרים ועושים וללכת אחריהם גם אם איני מסכים או אוהב את זה, ובסופו של יום זה פוגע רק בילד!! הוא זה שמושפע מחבריו וזה מתבטא בכל דבר שהוא יעשה ועושה! אז אני אומרת למה? למה הורים משתפים עם זה פעולה? במקום לעצור את זה, לאסור על הילד או בכלל להוציא את הערוץ הזה מהטלוויזיה יכול למנוע הרבה ולהשאיר את הילדים תמימים ויפים כמו שהם אמורים להיות.
 הילדים מושפעים מהחברה שהם סוכן החיברות שלהם כרגע והם יעשו הרבה דברים על מנת להיות "מקובלים" ולא "מנודים" והחיברות פה נבנת לא נכון כי הם מסתמכים על תכניות הריאליטי שכביכול מציגות מציאות כי הם לא רוצים להיות מנודים ולכן עליהם ללכת ולראות את התכניות ומן הסתם שמה שמוצג בהם הוא לא תמים ויפה אלה להפך ולכן עיצוב האישיות שלהם ודפוסי המחשבה שלהם יהיו מוטעים.
התכניות האלה זה לגמרי אובדן הילדות וזה חבל כי ילדים לא צריכים לגדול ככה וההורים לא צריכים לשתף עם זה פעולה, צריך לעצור את זה כדי שהדור הבא וזה שאחריו יגדלו נכון ולא יהיו מושפעים מתכניות שאינן "בריאות" או טובות להם.


יום שבת, 12 במרץ 2016

דוקומנטרי

הסצנה מתוך הסיפור שכתבנו:
ילדה יושבת על ספסל לבד ואוכלת, ילדים מסביבה יושבים\ הולכים ביחד, ניגשת אליה ילדה הן מכירות והולכות ביחד.
תסריט צילום:
שוט 1:
מקום-הספסלים ליד האשכול
תאורה-חיצוני, טבעי
מצב מצלמה- LS סיבוב שלם המציג את המקום והתמקדות בילדה ההולכת לספסלים, יושבת ואוכל מהכריך, ככל שהיא מתקדמת לספסל לעשות CU עליה.

שוט 2:
מקום- הספסל ליד האשכול
תאורה-חיצוני, טבעי
מצב מצלמה-LS אחרי הילדה השנייה שמתקרבת לספסל+ CU  כשהיא מתקדמת אליה, מתיישבת על יד הילדה ומחייכת אליה, CU  עליהן יושבות ומדברות

שוט 3:
מקום- הספסל ליד האשכול.
תאורה-חיצוני, טבעי
מצב מצלמה-LS + CU על הילדות שהולכות ומתרחקות מהספסל ביחד


חופש הביטוי או ביזוי דגל ישראל?




בכתבה המוצגת לפנינו מסופר על  אומן שהוזמן להופיע בוועידת התרבות של עיתון הארץ, במהלך המופע שבו הוא הציג בחור שמאלני שהופך לימני קיצוני צופים בקהל צעקו לעברו קריאות בוז וקיללו אותו, הוא זרק עליהם תפוזים, חשף את ישבנו ונעץ את דגל ישראל.
הוא עשה את המופע הזה כדי להעביר ביקורת על המדינה שלנו, איפה שאנחנו חיים, על המצב, לטענתו התפוזים שזרק הם חלק מההצגה רק שהפעם זה היה על אלה שצעקו וירקו עליו, נעיצת הדגל בתחת היא גם חלק מהמופע אך כוונתו לא הייתה לפגוע בסמל.
לדעתי, מצד אחד כל הכבוד על האומץ וגם כמו שהוא אמר זו באמת זכותו להביע את דעתו על המדינה גם אם זה לא משהו חיובי, אנשים לא אוהבים לשמוע דברים שליליים או ביקורת על החיים שלהם וזה צפוי לגמרי שיגיבו ככה.
מצד שני (ובלי שום קשר לחוק) זה ממש לא יפה או מכבד מה שהוא עשה עם הדגל, אפשר היה לוותר על זה וגם אם הזריקת תפוזים, מי זורק תפוזים על הקהל? אף אחד לא ישאר לראות, אף אחד לא רוצה לקבל תפוז בראש זה גם ממש מוגזם.
לסיכום אני חושבת שזה בסדר ואפילו טוב להביע ביקורת אבל בגבול הטעם הטוב
קודם דיברתי על חוק, כי יש חוק שהוא עבר עליו:
"הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה, או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו – מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני העונשים כאחד".‏
 בנוסף לכך, "מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה".

יום רביעי, 17 בפברואר 2016

מבנה הסרט

הסרט "הביקור" הוא סרט קלאסי למבנה הסרט. הוא מדבר על ילדים שאינם בקשר עם סבא וסבתא שלהם כי האמא נתקה קשר אך כשהאימא מסכימה להם ללכת אליהם לשבוע, הסבא והסבתא מתנהגים בצורה מוזרה מאוד ולאט לאט הילדים מבינים שמשהו לא בסדר איתם, הם אומרים לאמא שלהם על זה והתגובה שלה מסבכת יותר את העניין.




יום שלישי, 2 בפברואר 2016

הריאליטי של כל הזמנים

ריאליטי:  או בשמה השני "תכנית מציאות", תכנית שבדרך כלל מתעדת אירועים אמיתיים ואנשים שלא מגלמים דמות אלא מופיעים בתור עצמם, זוהי תכנית לא מבוימת וללא תסריט, המטרה של תכניות אלה היא לבדר את הצופים.


התכנית ריאליטי שמוצגת בסרטון שייכת לז'אנר של שעשועונים שבהם תחרות פרסים כי מתעדים מרוץ של זוגות או יחיד המתחרים על פרס כספי או הטבה מיוחדת, הז'אנר הזה הוא מהיר שבראשה עומדת משימה קשה ומאתגרת שדורשת עמידות רבה ויכולת להגיע אל קצה גבול היכולת, האווירה שנוצרת היא של מתח רב וציפיה(ולכן המוסיקה גם דרמטית)

לתכניות ריאליטי יש מאפיינים, בסרטון למעלה באים לידי ביטוי שלושה מאפיינים:
1.אנשים מציגים את עצמם- האנשים שמשתתפים בתכנית הריאליטי לא משחקים דמות, הם מגלמים את עצמם.
2.האירועים בתכנית מוצגים בהקשר עלילתי.
3.המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים.

כל אלה באים לידי ביטוי בסרטון, הזוגות שנבחרו הם אנשים מן המניין, "אנשים רגילים" , שלא מגלמים דמות אלא מביאים את עצמם ,האירועים מוצגים בהקשר עלילתי, הם פורצים לבתים של מפורסמים, מגלים סודות וחושפים אותם, הזוג שהסוד שלו הכי אפל מנצח, יש לזה סדר.
וכמובן שהמטרה היא לבדר!
 לא מצחיק לראות זוגות שמנסים למצוא סוד אפל על מפורסם בבית כשכל רגע הוא עלול לחזור? זה משהו הזוי, לא הגיוני ומצחיק! שבהחלט לא כדאי לפספס...

יום שבת, 26 בדצמבר 2015

"אם תרצו" מול "שוברים שתיקה"

אתיקה-  אתיקה זה כללי התנהגות במקום מסוים לכללים מסויימים, הם לא חוק ולכן מבחינה חוקית אין שום בעיה אך אם עוברים עליהם יכולים להיות עונשים במקום בו תקפים הכללים.
אתיקה עיתונאית- כוללת סעיפים שמנחים את העיתון והעיתונאי.תקנון האתיקה היא מעין "אני מאמין" של העיתונאים והיא מתמקדת במה טוב ומה לא, מה מוסרי, מה הוגן. היא אינה מחייבת את העיתונאי מבחינה חוקית, היא אוסף של כללים פנימיים שבאים לשמור על המוסריות, ההוגנות והיושר של העיתונאי והעיתון.(כמובן שלא כולם שומרים על כללים אלה)

שלושה נקודות מהאתיקה העיתונאית:

1.בדיקת העובדות- על העיתונאי לא לפרסם ידיעה כלשהי בלי להיות בטוח שהמידע נכון והמקור מהימן.
2. אובייקטיביות- העיתונאי צריך לפרסם ידיעות הוגנות ולא כאלה שיגרמו בכוונה להטיה או שיכללו דעה מסיתה.
3.נאמנות לאמת-עיתון ועיתונאי לא יפרסמו משהו שאינו אמיתי, מוטעה או לא מדויק כשהם יודעים אם הידיעה כזו או לא.


הסרטון הראשון נוצר על ידי שוברים שתיקה והוא נוצר במטרה להראות לכולם מי זה באמת צה"ל, הוא בא לחשוף מה עושים שם. הסרטון השני נוצר על ידי אם תרצו והוא מראה את השתולים ממדינתנו שעוזרים למחבלים, הם מראים שלפני שמחבל עושה פיגוע הוא מודע לאנשים שיעזרו לו.
לאחרונה אנו רואים סרטונים של שני ארגונים משני קצוות המפה הפוליטית. הסרטון הראשון מדבר על הצד של הפלסטינים בסיפור, ארגון "שוברים שתיקה" מדברים על מה שישראל עושה לערבים הם גם מתארים ומספרים סיפורים וטוענים שהיו עדים לזה ובמשך הסרטון גם מוצגת השאלה "רוצים לדעת למה לא עצרנו את זה?" והם עונים כי הם לא יכולים, אסור ואי אפשר לצאת נגד הישראלים.
הסרטון השני של "אם תרצו" מדבר על השתולים שהם משוברים שתיקה שבעצם מגנים על הערבים. בסרטון מוסבר שלפני שמחבל עושה פיגוע הוא מודע לכל שתול ומה שהוא יעשה לאחר הפיגוע.
ראשית כל כשאני רואה את הסרטון של "שוברים שתיקה" זה פשוט נראה שקר, אני לא מצליחה להאמין להם כי זה רק אוסף של סיפורים ו"אני ראיתי" "אני שמעתי" בולשיט! זה נראה כאילו הם מנסים בכוונה להוציא את צה"ל לא בסדר על אף שאני לא מוצאת מה הבעיה די ברור שאם יש יריבות בין שני מקומות יהיו סכסוכים ובלאגנים ושני הצדדים ינסו להרוג את הצד השני, וברור שאנחנו נגן על המדינה שלנו והם על שלהם אבל להציג אותנו כרעים בסיפור הזה ולהגיד שרק אנחנו לא בסדר ושסתם אנחנו הורגים אותם זה כבר מוגזם ובהתייחסות לשלוש האתיקות למעלה אני חושבת שהם עברו על שלושתם הם לא באמת בודקים עובדות והם ישר מאמינים לכל בן אדם שמדבר על אף שיכול להיות שהוא משקר גם אם הוא היה בצה"ל יכול להיות שהוא כועס עליהם או לא מאמין באידיאולוגיה שלהם ואז הארגון הזה בה והוא מוצא את זה בתור "נקמה" ומספר דברים בצורה אחרת וזה משנה את כל התמונה, בתאכלס בן אדם שמתוסכל או כועס על מישהו קבוצה מסוימת או במקרה הזה מסגרת ברגע שנותנים לו הזדמנות לפגוע הוא עושה את זה. אובייקטיביות, זה די ברור שהם מנסים להסית והם משמיצים והסרטון לגמרי מציג את דעתם ומנסה להטות יש גם את הסוף שהם אמרו "יודעים למה לא אמרנו כלום?" , הם מוציאים את עצמם צדיקים ומפילים את האשמה על צה"ל. כשאני רואה את הסרטון של "אם תרצו" יש שם ממש ראיות ומידע והכל נראה אמין וגם אפשר לראות לפי ההתנהגות של שוברים שתיקה מה שגורם לי להיות בצד של אם תרצו וזאת רק בגלל היכולת לבטא ולומר דברים ובייחוד להציג מידע, בנוסף, הסרטון עובד בתאום להתנהגותם של שוברים שתיקה, זה כאילו שהם עצמם מספקים הוכחה, הם לא כוללים דעה אלא מציגים עובדות ובאים לחשוף ולספר והם גם לא מסיתים אלא רק מנסים להראות שיש אצלנו אנשים שבמקום לעזור למדינה שלנו עוזרים להם ושבסוף זה פוגע בנו, זו לא נחשבת הסתה מפני שזה לחשוף אמת ולא לגרום לאנשים לעשות מעשה שלילי או לפגוע בשוברים שתיקה אלא רק להאיר את העיניים שלנו.