דוקומנטרי

הסצנה מתוך הסיפור שכתבנו:
ילדה יושבת על ספסל לבד ואוכלת, ילדים מסביבה יושבים\ הולכים ביחד, ניגשת אליה ילדה הן מכירות והולכות ביחד.
תסריט צילום:
שוט 1:
מקום-הספסלים ליד האשכול
תאורה-חיצוני, טבעי
מצב מצלמה- LS סיבוב שלם המציג את המקום והתמקדות בילדה ההולכת לספסלים, יושבת ואוכל מהכריך, ככל שהיא מתקדמת לספסל לעשות CU עליה.

שוט 2:
מקום- הספסל ליד האשכול
תאורה-חיצוני, טבעי
מצב מצלמה-LS אחרי הילדה השנייה שמתקרבת לספסל+ CU  כשהיא מתקדמת אליה, מתיישבת על יד הילדה ומחייכת אליה, CU  עליהן יושבות ומדברות

שוט 3:
מקום- הספסל ליד האשכול.
תאורה-חיצוני, טבעי
מצב מצלמה-LS + CU על הילדות שהולכות ומתרחקות מהספסל ביחד

חופש הביטוי או ביזוי דגל ישראל?

בכתבה המוצגת לפנינו מסופר על  אומן שהוזמן להופיע בוועידת התרבות של עיתון הארץ, במהלך המופע שבו הוא הציג בחור שמאלני שהופך לימני קיצוני צופים בקהל צעקו לעברו קריאות בוז וקיללו אותו, הוא זרק עליהם תפוזים, חשף את ישבנו ונעץ את דגל ישראל.
הוא עשה את המופע הזה כדי להעביר ביקורת על המדינה שלנו, איפה שאנחנו חיים, על המצב, לטענתו התפוזים שזרק הם חלק מההצגה רק שהפעם זה היה על אלה שצעקו וירקו עליו, נעיצת הדגל בתחת היא גם חלק מהמופע אך כוונתו לא הייתה לפגוע בסמל.
לדעתי, מצד אחד כל הכבוד על האומץ וגם כמו שהוא אמר זו באמת זכותו להביע את דעתו על המדינה גם אם זה לא משהו חיובי, אנשים לא אוהבים לשמוע דברים שליליים או ביקורת על החיים שלהם וזה צפוי לגמרי שיגיבו ככה.
מצד שני (ובלי שום קשר לחוק) זה ממש לא יפה או מכבד מה שהוא עשה עם הדגל, אפשר היה לוותר על זה וגם אם הזריקת תפוזים, מי זורק תפוזים על הקהל? אף אחד לא ישאר לראות, אף אחד לא רוצה לקבל תפוז בראש זה גם ממש מוגזם.
לסיכום אני חושבת שזה בסדר ואפילו טוב להביע ביקורת אבל בגבול הטעם הטוב
קודם דיברתי על חוק, כי יש חוק שהוא עבר עליו:
"הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה, או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו – מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני העונשים כאחד".‏
 בנוסף לכך, "מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה".